ביום 23 בנובמבר 2016 קיבל ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 715-11-15) את תביעתו של יעד גולץ (להלן: "המבוטח") להכיר בו כעובד שכיר של אגודת הספורט מועדון הכדורסל מכבי "כלנית" כרמיאל (להלן: "האגודה"), וכפועל יוצא – להכיר בזכאותו לגמלאות בשל פגיעה בעבודה. מנגד – חוייבה האגודה להחזיר למוסד לביטוח לאומי (להלן:"המל"ל") את שווי הגמלאות ששילם למבוטח.
רקע חוקי
- מכוח צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל"ב-1972 נקבע כי ספורטאי העוסק בפעילות ספורטיבית במסגרת אגודת ספורט או מטעמה, וקיים הסכם העסקה בכתב שנערך מראש, נחשב כעובד שכיר. באותו צו נקבע כי מי שחייב בתשלום גמול ההעסקה הוא המעסיק, כלומר, אגודת הספורט חייבת בדמי הביטוח בגין הספורטאי במקרה הזה.
- סעיף 365 לחוק הביטוח הלאומי קובע: "היה אדם חייב לפי חוק זה לשלם דמי ביטוח בעד הזולת ולא שילמם, יראו, לענין הזכות לגמלה, כאילו שולמו".
- סעיף 369 לחוק מטיל סנקציה על מעסיק שלא נרשם במועד, או לא שילם במועד התשלום את דמי הביטוח בעד עובד פלוני, ולפני הרישום או אחרי מועד התשלום ולפני סילוק הפיגורים קרה לעובד מקרה המזכה בגמלה.
במקרה זה רשאי המל"ל לתבוע מהמעסיק סכום השווה לגמלאות בכסף ששילם ושהוא עתיד לשלם, וכן את שווי הגמלאות בעין שניתנו לזכאי לגמלה, בקשר לאותו המקרה.
תמצית עובדתית
- המבוטח שיחק באגודה כשחקן כדורסל "חצי מקצועני" בעונות המשחקים 2012 עד 2014, בנוסף לעיסוקו כעצמאי בענף הפרסום.
- בין המבוטח לאגודה נחתם הסכם העסקה ביום 20.8.2013 לפיו המבוטח ישתתף כשחקן בקבוצה בעונות המשחקים 2013 – 2014 ועד ליום 20.7.2014, ושכרו הכולל שישולם לו ע"י האגודה בעבור כל עונת המשחקים הנ"ל יעמוד על סך של 35,000 ₪ ברוטו.
- ביום 18.12.2013 במהלך אימון כדורסל נפגע בברכו, נותח – ולאחר תקופת שיקום שב לשחק לעונת המשחקים בשנים 2014 – 2015.
- תביעתו לתשלומים בגין פגיעה בעבודה נדחתה ע"י המל"ל, בטענה כי לא התקיימו יחסי עובד ומעסיק בינו לבין האגודה, ומשהגיש המבוטח תביעתו לביה"ד, שלח המל"ל "הודעת צד ג' לאגודה.
- אותרו מספר תלושי שכר שהופקו לעובד בשנת 2013, ובאיחור רב.
בגין חודש הפגיעה מעולם לא הופק תלוש שכר, ומעבר לכך – האגודה דווחה למל"ל על העסקת המבוטח כעובד בעונת המשחקים 2013 רק בחודש 3.2015!! - בדיון ההוכחות טען נציג המל"ל כי ככל שייקבע ששררו יחסי עבודה בין המבוטח לאגודה, על האגודה לדווח ולשלם דמי ביטוח בגין העסקת העובד ולשפות את המל"ל בגין כל סכומי הגמלאות שייפסקו לטובת המבוטח.
דיון והחלטה
- בנסיבות שתוארו בפסק, לביה"ד אין ספק כי המבוטח היה עובד שכיר במועד התאונה.
- האגודה לא שילמה בעבורו את דמי הביטוח במועד החוקי ונהגה להלין את שכרו באופן שיטתי.
- ביה"ד נסמך על הלכת רדאידה (דב"ע נו 0/301) שקבעה כי מבוטח שכיר זכאי לכל הזכויות כתוצאה מההכרה בפגיעה כפגיעה בעבודה, ללא קשר לשאלה אם האגודה שלמה או לא שילמה בגינו למל"ל את דמי הביטוח.
- טענת האגודה לסיבת אי התשלום, בעובדה שלא הועבר לה התקציב מהעירייה במועד, נדחתה.
- ביה"ד פסק כי במועד התאונה היה המבוטח במעמד של שכיר באגודה ולכן הפגיעה מוכרת כתאונת עבודה. נקבע כי המבוטח יהיה זכאי לגמלאות בשל הפגיעה בעבודה, ומנגד חוייבה האגודה לשלם למל"ל את שווי כל הגמלאות שישלם המל"ל למבוטח ובהוצאות.
אנו חוזרים ומתריעים: אי דיווח או אי תשלום דמי ביטוח של מעסיק בגין עובדו, עלול לעלות למעסיק עשרות מונים יותר מדמי הביטוח אותם "חסך".
יצוין בהקשר לאמור לעיל, כי מוצע בחוק ההסדרים, החל מיולי 2017, להגביל בתקרה את הסכומים שהמל"ל יהיה רשאי לגבות מהמעסיק כשיפוי לפי סעיף 369. המל"ל יוכל לגבות את השיפוי בדרך מנהלית ולא כפי שנעשה עד היום דרך בית הדין.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן, ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.
